<h1>פסקי הרי"ד — חגיגה</h1>
<h2>דף כא.</h2>
[חגיגה י' ע"ב] מעילות מיכתב כתיבן נפש כי תמעל מעל, אמ' רבא לא נצרכה אלא לכדתנן נזכר בעל הבית ולא נזכר שליח שליח מעל, שליח עניא מאי עבד. פי' כששלחו בעל הבית ונזכר קודם שיוציא המעות פטור בעל הבית, דתו לא ניחא ליה בשליחותיה ושליח מעל, ואף על פי שלא ידע כלום. ואף על גב דכל מוציא מעות הקדש לחולין הוא שוגג, התם מידע ידיע דאיכא זוזא דהקדש איבעי ליה לעיוניה, הכא מאי ידע, היינו כהררין התלויין בשערה.
